שרימפס לאקווריום: המדריך המלא לנאוקרדינה וקרידינה

הדרך הקלה להכניס תנועה וצבע לאקווריום צמחייה קטן היא שרימפס לאקווריום: יצורים זעירים שמבלים את כל היום בגירוד עלים, אבנים וענפים. הם רגישים לשינויים במים בהשוואה לרוב הדגים, ולכן מי שמבין מראש מה הם צריכים חוסך לעצמו הרבה אכזבות. במדריך נעבור על ההבדלים בין הסוגים, הכנת האקווריום, נשילה, האכלה ורבייה.

נאוקרדינה או קרידינה: מה ההבדל

רוב שרימפס הננס שנמכרים בתחביב שייכים לשתי קבוצות. נאוקרדינה הם שרימפס הצ'רי וכל קווי הצבע שפותחו מהם: אדום, צהוב, כחול, ירוק ושחור. קרידינה הם בעיקר קווי הקריסטל, הבי והטייגר, יפים במיוחד אבל גם תובעניים בהרבה.

מאפיין	נאוקרדינה	קרידינה (קריסטל, בי, טייגר)
דוגמאות	צ'רי אדום, ילו, בלו דרים, גרין ג'ייד	קריסטל רד, קריסטל בלאק, טייוואן בי
טמפרטורה	20-26 מעלות	20-24 מעלות
pH	6.5-8.0	6.0-6.8
GH	6-12	4-6
KH	2-8	0-2
TDS	150-300 ppm	100-200 ppm
מקור מים	מי ברז מטופלים, אם הקשיות מתאימה	מי אוסמוזה עם מלח מינרלים ייעודי
מצע	כל מצע אינרטי	מצע אקטיבי שמוריד pH
רמת קושי	קלה, מתאימה למתחילים	בינונית עד מתקדמת

GH הוא הקשיות הכללית, בעיקר סידן ומגנזיום, ומהם השרימפס בונים את השריון. KH הוא הקשיות הקרבונטית, שמשמשת כבופר ומייצבת את ה-pH. נאוקרדינה מעדיפים מים בינוניים עד קשים עם בופר, וקרידינה צריכים מים רכים כמעט בלי KH, כדי שהמצע האקטיבי יחזיק pH נמוך.

מי הברז בארץ משתנים מאזור לאזור, ובחלק מהיישובים הם מעורבבים במים מותפלים, לכן מדדו GH ו-KH לפני שאתם מחליטים. מי שהולך על קרידינה צריך בפועל מים מאוסמוזה, ועל זה הרחבנו במדריך לאוסמוזה הפוכה. אל תחזיקו את שתי הקבוצות באותו אקווריום: הן לא מתרבות זו עם זו, אבל כל פשרה בפרמטרים תפגע באחת מהן.

אקווריום מבוגר ופרמטרים יציבים

שרימפס לא צריכים להיות התושבים הראשונים באקווריום חדש. חכו עד שמחזור החנקן יסתיים, ועדיף לתת לאקווריום לרוץ עוד חודש או חודשיים. בזמן הזה נוצר ביופילם על האבנים, העץ והצמחים, וזה המזון הטבעי העיקרי של השרימפס.

טחבים וצמחים עם עלים דקים מוסיפים שטח לביופילם ומחבואים לצעירים. אם אתם עוד בוחרים צמחייה, יש רעיונות טובים במדריך לצמחים קלים למתחילים.

• אמוניה וניטריט: 0 בכל בדיקה.
• ניטראט: נמוך, רצוי מתחת ל-20 מ"ג לליטר, ולקרידינה עדיף מתחת ל-10.
• טמפרטורה: יציבה ככל האפשר. בקיץ הישראלי מים מעל 28 מעלות מסכנים את השרימפס, במיוחד את הקרידינה, ומאוורר קירור עוזר.
• GH, KH ו-TDS: מדדו כל שבוע בהתחלה, עם ערכת בדיקה למים מתוקים ומד TDS.

אקווריום של 20-30 ליטר מספיק למושבה קטנה של נאוקרדינה, אבל בנפח גדול הפרמטרים יציבים בהרבה. סט כמו נאנו קיוב קומפליט+ 30 ליטר עם תאורת LED הוא נקודת פתיחה נוחה. לסינון בחרו פילטר ספוג, או הלבישו ספוג על פתח היניקה, ובמבחר הפילטרים לאקווריום חפשו דגם עם זרימה עדינה.

איך מכניסים שרימפס חדשים לאקווריום

1. כבו את התאורה, כדי להפחית לחץ.
2. הציפו את השקית על פני המים כ-20 דקות, להשוואת טמפרטורה.
3. העבירו את השרימפס עם המים שלהם לכלי נקי.
4. טפטפו לכלי מים מהאקווריום דרך צינור אוויר דק, טיפה או שתיים בשנייה, במשך שעה עד שעתיים, עד שנפח המים בכלי גדל פי שלושה בערך.
5. העבירו את השרימפס ברשת לאקווריום, ושפכו את מי ההובלה לכיור.

נחושת: האויב השקט של השרימפס

נחושת רעילה לשרימפס ולשאר חסרי החוליות, גם בריכוזים שלא מזיקים לדגים. היא נכנסת לאקווריום ממקורות לא צפויים:

• תרופות לדגים: חלק מהטיפולים נגד טפילים ונקודה לבנה מבוססים על נחושת. קראו את רשימת הרכיבים לפני כל טיפול.
• דשנים לצמחים: רובם מכילים מעט נחושת כמיקרו-יסוד. במינון המומלץ זה בדרך כלל בסדר, אבל העדיפו דשן שמוגדר בטוח לשרימפס ואל תגזימו.
• צמחים חדשים: צמחים ממשתלה עלולים להגיע עם שאריות של חומרי הדברה. שטפו היטב, ואם אפשר החזיקו אותם כמה ימים בדלי ייעודי.
• ציוד משותף: רשת, דלי או צינור שהיו באקווריום שטופל בתרופה עלולים להעביר שאריות.

אם דג חולה, טפלו בו באקווריום הסגר. אם יש חשש שנכנסה נחושת, בצעו כמה החלפות מים והוסיפו לפילטר פחם פעיל, מתוך מדיות הסינון שמתאימות לו.

נשילה ומינרלים

השרימפס גדלים בכך שהם משילים את השריון החיצוני. צעירים משילים לעתים קרובות, ובוגרים כל כמה שבועות. אחרי הנשילה השרימפס מסתתר יום או יומיים, עד שהשריון החדש מתקשה.

שריון ריק ושלם בתחתית לא אומר שמשהו מת: הוא שקוף וחלול, ועדיף להשאיר אותו. השרימפס אוכלים אותו וממחזרים ממנו מינרלים.

הבעיה האמיתית היא נשילה כושלת: שרימפס שנתקע באמצע היציאה מהשריון, לפעמים עם טבעת לבנה בין הראש לגוף. הסיבות לא תמיד ברורות, אבל ברוב המקרים הבעיה היא GH לא מתאים או שינוי חד בתנאי המים.

• שמרו על GH בטווח שמתאים לסוג השרימפס, ומדדו אותו באופן קבוע.
• אם המים רכים מדי, השתמשו בתוסף ייעודי כמו מינרלים לשרימפסים מינרל פלוס, לפי ההוראות שעל האריזה ותוך מעקב אחרי GH.
• החליפו 10-20% מהמים כל שבוע, במים בטמפרטורה ובקשיות דומות.

מה ואיך מאכילים שרימפס

באקווריום מבוגר השרימפס מוצאים לבד חלק גדול מהמזון: ביופילם, אצות ושאריות אורגניות. המזון שאתם נותנים הוא השלמה. תנו כמות קטנה פעם ביום או פעם ביומיים, כזו שנגמרת בתוך שעתיים-שלוש, והוציאו את מה שנשאר.

• מזון ייעודי: מזון לשרימפס כמו אזו פוסטר שרימפס יכול לשמש בסיס לתפריט.
• ירקות חלוטים: פרוסה דקה של זוקיני או מלפפון, או עלה תרד, שטופים היטב. הוציאו את השאריות אחרי כמה שעות.
• עלים יבשים: עלי קטאפה מתפרקים לאט, ועליהם מתפתח ביופילם שהשרימפס מגרדים.

האכלת יתר היא הגורם הנפוץ לבעיות באקווריום שרימפס. שאריות מעלות אמוניה ומעודדות התפרצות של פלנריות והידרות. צלוחית האכלה קטנה עוזרת לראות מה נשאר ולנקות בקלות.

שותפים בטוחים לאקווריום שרימפס

כל דג שהשרימפס נכנסים לו לפה ינסה לאכול אותם, ובטח את הצעירים. האפשרות הבטוחה ביותר היא אקווריום ייעודי לשרימפס, אבל יש גם שותפים שמסתדרים איתם.

• חלזונות: נריטינה, סלילונים ומלנואידס לא מתחרים על המזון ועוזרים בניקוי.
• אוטוצינקלוס: דג שליו שאוכל אצות, וזקוק בעצמו לאקווריום מבוגר.
• דגים זעירים ושלווים: רסבורה צ'ילי או קורידורס פיגמי. הם עלולים לאכול חלק מהצעירים, אבל לא יפגעו בבוגרים.

אל תשלבו איתם ציקלידים, סקלרים, גורמי, ברבוסים גדולים ודגי זהב. דג בטא תלוי באופי, ויש כאלה שצדים שרימפס בלי הפסקה. וגם אל תערבבו קווי צבע שונים של נאוקרדינה, כי הם מתרבים ביניהם, ואחרי כמה דורות המושבה חוזרת לגוון חום-שקוף.

רבייה של שרימפס באקווריום

נאוקרדינה מתרבים כמעט מעצמם כשהתנאים טובים, וקרידינה מתרבים כשהמים רכים ויציבים לאורך זמן. נקבה בוגרת מפתחת "אוכף", כתם צהבהב או ירקרק מאחורי הראש, ואלה הביצים שמתפתחות בגופה.

אחרי ההזדווגות הביצים עוברות אל מתחת לזנב, והנקבה מאווררת אותן בתנועה מתמדת. הדגירה נמשכת כ-3-4 שבועות, תלוי בטמפרטורה. הצעירים בוקעים כמיניאטורות של ההורים, בלי שלב זחל, בשונה משרימפס אמנו, שהזחלים שלו צריכים מים מליחים.

• הוסיפו טחב ג'אווה או צמחייה צפופה, כמחבוא לצעירים.
• כסו את פתח היניקה של הפילטר בספוג.
• נקבה שמשליכה ביצים בשבועות הראשונים באקווריום חדש היא תופעה שכיחה, ובדרך כלל זה חולף.

טעויות נפוצות

• הכנסת שרימפס לאקווריום חדש: בלי מחזור חנקן מלא וביופילם, הם רעבים ונחשפים לאמוניה.
• טיפול תרופתי באקווריום הראשי: תרופה עם נחושת יכולה לחסל מושבה שלמה.
• החלפת מים גדולה במים שונים: שינוי חד בקשיות ובטמפרטורה עלול לעורר נשילה מוקדמת וכושלת.
• האכלת יתר: שאריות מעלות אמוניה ומעודדות פלנריות.
• זריקת שריונים ריקים: הם לא סימן למוות, והשרימפס צריכים את המינרלים שבהם.
• שילוב עם דגים טורפים: גם דג שליו יאכל צעירים אם הם נכנסים לו לפה.

שאלות נפוצות

כמה שרימפס אפשר לשים באקווריום?

שרימפס מייצרים מעט פסולת, ולכן המגבלה היא בעיקר יציבות המים. באקווריום של 20-30 ליטר התחילו עם 10-15 נאוקרדינה, ותנו למושבה לגדול לבד. קבוצה בגודל כזה גם מגדילה את הסיכוי שיהיו בה זכרים ונקבות.

האם שרימפס מנקים את האקווריום?

הם אוכלים ביופילם, אצות רכות ושאריות מזון, ולכן עוזרים לשמור על ניקיון. הם לא מחליפים החלפות מים, סיפון ובדיקות, ולא מטפלים בהפרשות של הדגים.

למה השרימפס שלי מתים?

הסיבות הנפוצות הן אקווריום שמחזור החנקן בו לא הושלם, שינויים חדים בפרמטרים, נחושת או חומרי הדברה, והתאקלמות מהירה מדי. בדקו אמוניה, ניטריט, GH ו-TDS, ונסו לזהות מה השתנה לאחרונה.

אפשר לשים שרימפס עם דג בטא?

לפעמים. זה תלוי באופי של הבטא, ויש דגים שצדים שרימפס בלי הפסקה. אם אתם מנסים, עשו זאת באקווריום מצומח היטב עם הרבה טחב, וקחו בחשבון שחלק מהצעירים ייאכלו.

האם שרימפס צריכים גוף חימום?

נאוקרדינה סובלים טווח רחב, ובחלק גדול מהשנה בארץ מסתדרים בטמפרטורת החדר. בבית קר בחורף גוף חימום שומר על יציבות, ובקיץ הסכנה הגדולה היא דווקא חום של מעל 28 מעלות.